בשביל החברה, למען הפלנטה: כך נראית אחריות תאגידית

הלקוחות דורשים את זה, המשקיעים מחפשים את זה, וגם האקלים מזכיר לנו שאף ארגון לא פועל בחלל ריק. איך צריך להיראות דו”ח אחריות תאגידית? אילו ערכים ויעדים מציגה בו שופרסל? ולמה האימפקט החשוב ביותר שלו הוא בכלל על הארגון עצמו?


הדו”חות הבינלאומיים הם חד משמעיים, אבל גם בלעדיהם המגמה כבר ברורה: רצף של אסונות טבע, הקצנה קשה במזג האוויר, חלקיקי פלסטיק רעילים שמסתובבים במימי האוקיינוס – והכל מעשה ידי אדם. תפוח האדמה הלוהט, תרתי משמע, של משבר האקלים ההולך ומחריף אינו מונח רק לפתחן של ממשלות וסוכנויות או”ם. כדי לחולל שינוי אמיתי, להחזיר את הגלגל לאחור או לפחות להאט את הסיבוב המסוכן, גם הסקטור הפרטי חייב לעשות מעשה. ומתברר שיש המון מה לעשות.

תאגידים בינלאומיים, שמן הסתם תרמו לא מעט לפגעי הסביבה, הם היום המנוע העיקרי שדוחף את החדשנות האקולוגית – ממעבר לאנרגיות מתחדשות, כולל חיפוש קדחתני אחר פתרונות אגירה, ועד טכנולוגיות לשאיבת גזי חממה מהאטמוספירה (מיקרוסופט למשל התחייבה להחזיר עד 2050 את כל נפח הפחמן שפלטה מאז היווסדה ב-1975); מסינון של סיבים בגודל מיקרומטרים ממי הכביסה הביתית שנשטפים לביוב ולים, ועד מחזור פסולת עירונית ותעשייתית לייצור חשמל.

בטקסטיל ובשבבים, בבנייה ובתחבורה, בחקלאות ובייצור המזון – בכל תעשייה כמעט אפשר לבחור היום בחומרים ידידותיים יותר לסביבה, גם אם לפי שעה, לטווח הקצר, הם כלכליים פחות. וככל שהמודעות הציבורית גוברת, התאגידים גם נדרשים לכך ונבחנים על כך בידי הלקוחות והמשקיעים, כאשר האחרונים מחפשים יותר ויותר אפיקי השקעה ירוקים או אחראיים (Environmental, social & governance – ESG). כאן בדיוק נכנס לתמונה עניין האחריות התאגידית.


17 יעדים אוניברסליים לפיתוח בר קיימא     

מושג האחריות התאגידית, שרווח כיום מאוד בארץ ובעולם, עבר לא מעט גלגולים. בתחילת הדרך דובר על Corporate social responsibility (CSR), עם הסתפקות בהתנהגות הגונה כלפי מחזיקי העניין. אלא שעם הזמן, במקביל להתחזקות הגלובליזציה, גילויים של ניצול ושחיתות ודרישה גוברת לצדק חברתי וסביבתי, התעצמה הביקורת על חברות מסחריות שנוקטות מוסר כפול: מצד אחד, מקפידות על עשייה פילנתרופית לטובת אוכלוסיות מוחלשות; מצד שני, מתעמרות בעובדיהן, דורסות ספקים ועסקים קטנים ופוגעות בסביבה. כך נולדה גישת ה-Triple Bottom Line, שלפיה ה”שורה התחתונה” אינה נעוצה רק בשורת הרווח בארגון – מצטרפות אליה התועלת החברתית והסביבתית.  


את המסגור למגמה המבורכת סיפק בסופו של דבר האו”ם, תחילה בפסגת המילניום ב-2000 שהגדירה שמונה יעד פיתוח ל-15 השנים הבאות, ולאחר מכן ב-2015 בוועידת הפסגה בניו יורק. כל 193 המדינות החברות באו”ם הסכימו אז על 17 יעדים לפיתוח בר קיימא (Sustainable Development Goals – SDGs) ובהם מיגור העוני על כל צורותיו; מיגור הרעב, השגת ביטחון תזונתי ותזונה משופרת, קידום חקלאות בת קיימא; הבטחת חיים בריאים ורווחה בכל גיל; הבטחת חינוך איכותי מכליל ושוויוני; השגת שוויון בין המינים; הבטחת זמינות וניהול בר קיימא של מים ותברואה לכול; הפחתת האי-שוויון בין המדינות ובתוכן; הבטחת צריכה ותבניות ייצור בנות קיימא; הגנה על מערכות אקולוגיות; קידום זכויות אדם בסיסיות ועוד.          

ה-SDGs הפכו למעין מצפן מוסרי עבור מדינות, תאגידים בינלאומיים וחברות מסחריות. ארגונים גדולים מפרסמים מדי שנה דיווח מיוחד המציג לכל מחזיקי העניין – לקוחות ובעלי מניות, ספקים ושותפים, מועסקים ורגולטורים – את הפעולות שנקטו כדי לממש את היעדים האוניברסליים המשפיעים על הסביבה, החברה והפרט. דו”ח האחריות התאגידית הפך לחלון הראווה הארגוני, והוא כלי חשוב למעקב ולמדידת השיפור שעוברים הארגונים בתחומים החיוניים האלו משנה לשנה.


מצילים מזון, מאמצים לוחמים, מתייעלים אנרגטית

שופרסל היא אחת החברות המובילות בנושא בארץ, והיא גם הרשת הקמעונאית היחידה בישראל שמפרסמת דו”חות שכאלו. בדו”ח האחריות התאגידית האחרון, שמתייחס לשנים 2020-2019, נסקרים ערכי הליבה של הקבוצה, הקוד האתי הרחב שלה, תחומי הפעילות המרכזיים, פרסים, אותות ודירוגים וגם כמה מספרים מעניינים. אבל החלק המרכזי בדו”ח נוגע באופן ישיר בתרומתה של הרשת לקידום עקרונות של פיתוח בר קיימא.

דרך העדפת ספקים קטנים ומקומיים במסגרת המותג הפרטי, שרשרת אספקה והיבטים רבים של מעורבות חברתית, שופרסל מקדמת את היעד השאפתני של אפס רעב. זה כולל הבטחת גישה למזון בטוח ומספק לכולם בכל זמן (כולל בסגרים וקשיי אספקה בקורונה) לשם מיגור תופעות של חוסר ביטחון תזונתי, לצד הגדלת הפרודוקטיביות החקלאית. דרך הבטחת השתתפות מלאה במנהיגות ובקבלת ההחלטות, כמו גם מיגור חסר פשרות של אפליית נשים ונערות וכל תופעה של אלימות וניצול המופנים כלפיהן, מקודמת סוגיית השוויון המגדרי.


את ערך ההוגנות התעסוקתית והצמיחה הכלכלית מקדמת הקבוצה, בין היתר, דרך הגנה עיקשת על זכויות העובד וקידום סביבת עבודה בטוחה ומוגנת. בדו”ח האחריות התאגידית ניתן גם להתרשם מהפעולות למען חדשנות ותשתיות שוויוניות, צמצום האי שוויון, צריכה וייצור אחראיים וכמובן, מחויבות עמוקה לקיימות ולסביבה דרך תפעול אחראי, יעילות אנרגטית, אריזות מחומרים מתכלים, טיפול מוקפד בפסולת (בדגש על ניילון, פלסטיק, נייר וקרטון) ועוד. הדו”ח מציג גם את הפעולות הננקטות להגברת הבטיחות הפיזית בעבודה, כמו גם את שיתופי הפעולה הענפים של שופרסל עם ארגונים ועמותות בפרויקטים חברתיים כגון הצלת מזון, אמץ לוחם, איסוף מארזי חג ועוד. אבל נדמה שהחשיבות האמיתית של דו”ח האחריות התאגידית, עוד לפני שהוא מספק חלון הצצה על הארגון עבור גורמים מחוץ לו, היא בתוכו פנימה. בעצם הכנת הדו”ח, בתחקיר המקיף, בראיונות, בהעלאת השאלות ובחיפוש התשובות – יש משום חשבון נפש להנהלה ולעובדים. וכאשר הדו”ח מתפרסם, וכל אחד יכול להתרשם ולהתגאות מכברת הדרך שנעשתה, היעדים והערכים ממשיכים ללוות אותו הלאה בעבודתו עם לקוחות וספקים, עם כפופים ושותפים, לאורך השנה כולה.

היי, הכתבה עניינה אותך?

  • 0 לא ממש
  • 0 כתבה מעניינת
  • 1 עניינה אותי
    מאוד!
כתוב ע״י
מערכת הבלוג
לכתבות נוספות
AT YOUR SERVICE
נגישות