ההתפכחות מתופעת ההייטקיזציה: שיעור במודעות עצמית

הימים כיום הם ימים של שינוי והתפכחות בזירת החברות הטכנולוגיות. תהליך זה בא לידי ביטוי בירידה חדה בשווי חברות ציבוריות ופרטיות ואף בפיטורי עובדים ובסגירת פעילויות של חברות, אשר נהנו בשנים האחרונות מצמיחה והתנפחות, שאפשרה חגיגה לכל מי שלקח איזשהו חלק או תפקיד בענף זה.


לתופעת התפוצצות בועת ההייטק פנים רבות ואפשר לנתח את השלכותיה מהמון כיוונים וזוויות. אחת מהן היא העובדה כי במסגרת תופעת ‘ההייטקיזיציה’, נולדו חלומות ומקסמי שווא רבים, בהם נעשה ניסיון להפוך תחומים מסורתיים ותפעוליים ותיקים לתחומים הייטיקיסטים, מגניבים ודיסרפטיביים, אשר באים לשנות (כביכול), את כל מה שהכרנו. רק שבמציאות, מה לעשות, זה לא תמיד עובד.

תופעה זו לקחה את מאפייני תעשיית הייטק והלבישה אותם, באופן מלאכותי, על תחומים שאינם כאלה וניסתה להפוך תחומים אלו לחלק מאותה תנועת הייטק. כל תחום הופך להיות הייטק על כל מאפייניו והשלכותיו, גם אלו הפחות טובות מבחינת העסק.

אחד המאפיינים הבולטים של ענף ההיי-טק ושל חברות ההשקעה בענף זה (קרנות ההון סיכון) הוא המיקוד הגדול בצמיחה ולא ברווחיות, וההפסדים הגדולים שנוצרים לאורך שנים רבות עד שהמוצר הטכנולוגי מגיע לכדי הוכחת התכנות ולמכירות בהיקפים מאסיביים, מה שמחזיר את ההשקעה (בעוד מיזמים רבים נכשלים אולם ההצלחות הגדולות מקזזות גם את הכישלונות הרבים). בשווקים המסורתיים, לעומת זאת, המודלים האלו פשוט לא עובדים וחברות שלא מתמקדות כבר בהתחלה בבניית מערכת עסקית שמסוגלת להרוויח, לא מסוגלות להחזיק מעמד לאורך זמן.


תחום קמעונאות המזון באונליין למשל, הוא דוגמא טובה לעיוות שנוצר בשנים האחרונות, עם תקומתם של לא מעט מיזמים חדשים אשר באים להתחרות בשחקנים הוותיקים והמסורתיים בתחום ובכך להביא את הבשורה לתחום. בפועל, נולדו שחקנים חדשים, עם שמות נוצצים יותר, עם מודלים חדשניים ושונים ממה שהכרנו, אשר גייסו כספים גדולים והפכו את התחום המנומנם כביכול לחדשני וטכנולוגי. אך מה לעשות שלמכור תוכנה ולמכור עגבנייה, זה לא בדיוק אותו הדבר… ופה מתחילה לצוץ הבעיה.

בפועל, זהו תחום שמושפע מאד מיעילות, מכוח אדם, מאיכות השירות וכל אלו הם הגורמים המרכזיים (לצד הצד המסחרי / קנייני / תמחירי), המשפיעים על היכולת של העסק לשגשג ובפרט להרוויח. תחומים אלו הם תחומים שנדרש בהם ניסיון רב, יכולת ניהול, יכולת הוצאה לפועל והרבה עבודה קשה אשר לא בהכרח ניתנת להחלפה בקלות על ידי מודלים חדשניים ומשבשים. ובמידה שכן, השינוי והחידוש צריך להיות כזה שיהיה בסופו של דבר בר קיימא וכלכלי – כלומר, שיידע להרוויח. 

בנוסף, המודל צריך להיות אטרקטיבי מבחינת הלקוח. האם לקבל את כל מוצרי הסופר לאזור אחסנה משותף בבניין זה אכן תחליף אטרקטיבי למשלוח עד פתח הדלת? האם לעשות מנוי שבועי על משלוח הכולל קיט מוצרים לפי מתכון לבישול ביתי אכן מתאים לכל משפחה לכל שבוע? המציאות מראה שלא בהכרח. 

אגב, אין הדבר אומר שאין מקום לחדשנות ולהתרעננות בתחומים אלו. בוודאי שיש וזאת במידה רבה באמצעות טכנולוגיה. גם חברות ותיקות ומבוססות, עוסקות לעיתים קרובות בהכנסת פתרונות חדשניים, שהם ברובם פרי עבודתן של חברות טכנולוגיה. אולם זה לא משנה את היותן חברות קמעונאות.

מדובר בתחום שנדרש לו ניהול רזה, יעיל, עם שליטה הדוקה על ההוצאות ולא התנהלות פזרנית ומתירנית אשר מאד מאפיינת חברות עשירות בהייטק ופחות מתאימה לחברות שהרווחיות התפעולית שלהן היא במקרה הטוב אחוזים בודדים בלבד על המחזור. בעיקר, מדובר בתחום ‘אמיתי’, כזה שאתה מודד את עצמך בו כל יום ויכול לדעת כמה מכרת ולא פחות מכך גם כמה הרווחת. פחות חלומות ויותר תכלס.  

המציאות מלמדת כי לא כל מה שמדבר כמו הייטק, נשמע כמו הייטק ונצבע בצבעים של הייטק הוא אכן הייטק. בסוף, מדובר בחברות שהמהות שלהן היא תפעולית ושירותית, אשר נשענות (גם אם בהיקפים משמעותיים) על מוצרים טכנולוגיים, אולם המוצר או השירות שהן מוכרות הוא איננו טכנולוגי במהותו.  הרצון להפוך כל דבר להייטק על כל מאפייניו, למעשה מייצר משהו שהוא איננו אמיתי ובסוף אין דרך להימנע מהצפתה של האמת הזו על פני המים ואז התוצאה היא כואבת במיוחד. חברות נסגרות, אנשים מאבדים את עבודותיהם ומשקיעים מאבדים את ההון הרב שהזרימו אליהן.

היי, הכתבה עניינה אותך?

  • 1 לא ממש
  • 0 כתבה מעניינת
  • 13 עניינה אותי
    מאוד!
כתוב ע״י
צביקה ביידא, מנכ״ל שופרסל אונליין
לכתבות נוספות
AT YOUR SERVICE
נגישות